אני רוצה להודות לכל מי שעזר והיה חלק מבניית בלוג השורשים:
ראשית, תודה למשפחתי: אמא-הגר, אבא-רני , אחיי-עומר ומיכל שללא עזרתם לא הייתי מסוגלת לבנות את הבלוג.
תודה לדודה דליה שסיפקה עוד מידע לעבודה ועזרה בכתיבת המתכון של הגונדי בפרסית.
והתודה הגדולה ביותר מגיעה לסבתא דבורה יום טוב על המידע הרב, התמונות שתרמה, והזמן שהקדישה עבור עבודה זו.
תודה רבה לכולם.
יום שישי, 9 בינואר 1998
סבתא מלמדת כיצד להכין גונדי
גונדי, הוא מאכל פרסי ידוע - קציצות עגולות שעשויות מחומוס ועוף
סבתא תלמד אתכם בסרטון קצר כיצד להכינו. למטה המתכון בעברית+פרסית.
סבתא של היום
היא לא כמו סבתא באגדות
זקנה בלי שיניים
וידים רועדות...
סבתא של היום
היא בכלל אחרת.
היא נראית כמו אמא,
רק יותר מבוגרת.
סבתא של היום
היא בכלל אחרת.
סבתא של היום
היא כמו כל גברת,
נוהגת במכונית, שוחה בים,
ומטילת ברגל לראש המצדה!
סבתא של היום
היא בן-אדם ממש,
לא כמו באגדה.
נכון, לפעמים קשה לה במדרגות
(בעצם גם לאימא),
לפעמים יש לה שערות לבנות
(קצת יש גם לאבא)
ויש לה יותר קמטים בפנים-
אז מה?
אז כלום...
ועוד כמה הבדלים קטנים...
מוקדש לסבתי דבורה יום טוב באהבה
אמי, מורה למחול בבית ספר.
סבתא וסבא מהצד של אמא נקראים שמעה ויעיש למשפחת אברהם. הם עלו לארץ בשנות ה50 מתימן, במבצע "מרבד הקסמים".
שניהם נפטרו לפני שנולדתי.
אמא גדלה במשפחה של 10 אחים ואחיות: 9 אחיות ובן יחיד. עובדה זו גרמה לכך שחיה עם הרבה מאחיותיה באותו החדר, וחילקה עימן את רוב דבריה .
מצד אמא, יש לי 9 דודים ו19 בני דודים.
אבי מנהל חברת מחשבים.
סבא וסבתא מהצד של אבא נקראים מנשה ודבורה.
הם עלו ארצה מפרס. סבא נפטר לפני שלוש שנים (2006).
סבתא דבורה אוהבת לסרוג ולהכין שרשראות. (עוד מידע בגוף העבודה).
אבי גדל במשפחה של 4 אחים ואחיות- 3 בנות ובן אחד. בזכות העובדה שהיה בן יחיד בין שלוש אחיות בנות, זכה בילדותו לרוב תשומת הלב וליחס מועדף.
מצד אבא, יש לי 3 דודים, ו8 בני דודים.
אחי עומר, לומד בכתה ו'. הוא אוהב לשחק טניס ומתעסק בתחביב זה במשך כל ימות השבוע.
אחותי מיכל עלתה השנה לכיתה א'. היא אוהבת מאוד ליצור דברים, ונמצאת בחוג קרמיקה.
אנחנו במשפחה אוהבים לצאת לטיולים ביחד ולהנות אחד עם השני. כל יום שבת אנחנו נוהגים לנסוע לבקר את סבתינו. שם אנו פוגשים את המשפחה המורחבת.
בימי שישי בערב ושבת בבוקר, אנו אוכלים ארוחה משפחתית גדולה עם מאכלים פרסים או תימניים.
כל שנה, משפחתי ואני נוהגים לטוס לחו"ל לפחות פעם אחת.
בטיולינו הראשון, ליוון, הורי התאהבו במקום ובמשך השנים ביקרנו שם 7 פעמים.
טיילנו גם בסיציליה וקרואטיה.
אני אוהבת לרקוד ולצייר. אני רוקדת כל יום בשבוע , ובשל כך רוב הזמן לא נמצאת בבית.
טהראן- עיר הולדתה של סבתא
טהראן (בפרסית: تهران) היא בירת איראן, ממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז.
העיר מהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה.
ישנם הסברים שונים למקור השם טהראן, ההסבר הנפוץ ביותר הוא שמקור השם הוא בטירן או טירגן שמשמעותו מקום מושבו של האל טיר.
בטהראן יש 45 אוניברסיטאות ומכללות, ומספר רב של מוזיאונים המציגים ממצאים ארכאולוגים מתקופות שונות בהיסטוריה הפרסית, ובעיקר מימי האימפריה הפרסית.
למעלה ממחצית מהתעשייה באיראן נמצאת באזור טהראן.
תעשייה הכוללת מפעלי מכוניות, אלקטרוניקה, ציוד חשמלי, תעשיות נשק, טקסטיל, ייצור סוכר, בטון וכימיקלים.
אחת ממשמעויות השם טהראן היא "מדרון חמים", ואכן מזג האוויר בטהראן בדרך כלל נוח. למרות זאת, העיר מושלגת לעתים קרובות בחורף ותושבי העיר יוצאים לסקי בהרים הקרובים. טהראן סובלת מרעידות אדמה תכופות
יהודי טהרן: יהדות טהראן היא אחת הקהילות הגדולות ביותר של היהודים באסיה. סבתא מספרת שבטהראן, בתקופת ילדותה , בזמן שלטונו של השאה, היחסים בין היהודים לשכניהם , המוסלמים או הנוצרים היו טובים. היהודים גרו בשכנות טובה לצידם , וכילדים נהגו לשחק כולם ביחד ללא קשר למוצאם. השלטון הפגין יחס אוהד כלפי היהודים, ומבוגרים ניהלו קשרי ידידות ומסחר רבים. זאת בניגוד לשלטונו של חומייני, כיום.
להגדלה לחצו על המתכון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה